פסק-דין בתיק תא"מ 9021-11-10

1.         תביעה דנן מתנהלת בהליך של סדר דין מהיר ולפיה התובע מבקש לחייב את הנתבעת בתשלום תגמולי פוליסת ביטוח בריאות (להלן: "הפוליסה") וזאת בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 2.12.06 (להלן: "התאונה").            התביעה הוגשה ביום 4.11.10, כ-4 שנים לאחר אירוע התאונה.

            הנתבעת טוענת כי התביעה התיישנה ולפיכך יש לדחותה על הסף. הצדדים בעלי הדין הגישו סיכומי טענותיהם בסוגיית ההתיישנות, כולל סיכומי תשובה מטעם התובע, ולאחר ששקלתי מכלול טענות הצדדים להלן החלטתי.

2.         לטענת התובע, בחודש אפריל 2010 הוא קיבל בראשונה ובאופן מפתיע מהנתבעת אישור לשנת המס 2009 ממנו הוא למד על קיומה של הפוליסה.  לאחר בדיקה נזכר התובע כי במהלך עבודתו אצל חברת מטרו מוטור בע"מ בשנים עברו הוא בוטח בביטוח מנהלים, וכן בפוליסת ביטוח בריאות נשוא התביעה אשר תחילתה מיום 1.8.03. התובע חתם על הוראת קבע לתשלום הפרמיה עבור הפוליסה וחשבונו חוייב בהתאם. דא עקא, התובע לא שם ליבו לחיוב הנ"ל מאחר והוא היה בחור צעיר בתחילת דרכו וחשבון הבנק שלו היה ביתרת חובה תמידית.

            התובע טוען כי בנסיבות מקרה דנן העובדות המהוות את עילת התביעה, ליתר דיוק קיום הפוליסה, נעלמו ממנו מסיבות שלא היו תלויות בו, ולפיכך יש להחיל הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, ולמנות את תקופת ההתיישנות מהמועד בו נודע לו על קיום הפוליסה בעקבות משלוח אישור המס לשנת 2009 בחודש אפריל 2010.

3.         מנגד, הנתבעת טוענת כי בנסיבות מקרה דנן אין להחיל הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות, שכן היא שלחה לתובע באופן שוטף בשנים עברו אישורי מס ביחס לפוליסה והוא ידע על קיומה.  יתירה מכך, בחודש אפריל 2005 התובע עצמו פנה לנתבעת בבקשה להרחבת הכיסוי הביטוחי הכלול בפוליסה, והדבר שולל מכל וכל טענתו כי לא ידע על קיומה.

            לחילופין, בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות, אין די בכך כי נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה מסיבות שלא היו תלויות בו, אלא עליו להוכיח כי אף בזהירות סבירה  הוא לא יכול היה למנוע אותן והמבחן לעניין זה הוא מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר. במקרה דנן התובע ידע על קיום הפוליסה במועד בו נערכה, אך לטענתו הוא שכח את קיומה, ומכל מקום, לאור העובדה כי חשבונו חוייב בגין הפוליסה מידי חודש בחודשו, הוא ידע או יכול היה לדעת על קיומה.

4.         בהתאם לסעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981, תקופת ההתיישנות בתביעה המבוססת על חוזה ביטוח, כבמקרה דנן, הינה 3 שנים ומניין התקופה חל  ממועד קרות האירוע הביטוחי. דא עקא, בסעיף 8 לחוק ההתיישנות נקבע כדלקמן:

" נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול  היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

מהוראת הדין לעיל עולה כי תחילת מרוץ ההתיישנות נדחה ממועד קרות האירוע הביטוחי וזאת בהתקיים כל התנאים, כמפורט להלן:

א.         נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה.

ב.         מסיבות שלא היו תלויות בתובע.

ג.          אף בזהירות סבירה התובע לא יכול היה לגלות את העובדות שנעלמו ממנו.

ב- ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ"ד לח(3) 673 נפסק כי " ... כל עובדה, החיונית כדי לבסס את עילת התביעה, שבלי ידיעתה ואזכורה לא ניתן להגיש תובענה ולא כל שכן לא ניתן להצליח בה, נכללת בין 'העובדות המהוות את עילת התובענה' במובן סעיף 8 לחוק" (שם, עמ' 684).

כמו כן, ב- ע"א 2387/06 פלונית נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואח' (פורסם בנבו) נפסק לעניין סעיף 8 לחוק ההתיישנות כדלקמן:

" אין חולק, כי מלשונו הברורה של הסעיף כמו גם מתכליתו עולה, כי אין די בכך שיוכיח התובע כי לא ידע בפועל על העובדה, אלא עליו להוכיח כי אף 'בזהירות סבירה' לא יכול היה לגלותה, קרי, מדובר באמת מידה אובייקטיבית של האדם הסביר" (שם, סעיף 18 לפסק הדין) (ההדגשה אינה במקור - ר.ח.).

            מן הכלל אל הפרט.

5.         טרם דיון בטענות הצדדים גופן יובהר כי משלא נשמעו ראיות הצדדים בתביעה, ההכרעה להלן מבוססת על עובדות שאינן שנויות במחלוקת או טענות עובדתיות אשר העלה התובע בעצמו. הואיל ובין הצדדים מחלוקת עובדתית באם הנתבעת שלחה לתובע אישורי מס ביחס לפוליסה לפני חודש אפריל 2010 ובאם התובע ביקש מהנתבעת בחודש אפריל 2005 להרחיב את הכיסוי הביטוחי בפוליסה, אזי ההכרעה לא תתבסס על טענות  עובדתיות אלה.

6.         מטיעוני התובע עולה כי העובדה אשר נעלמה מעיניו והרלוונטית לעילת התובענה היא עצם קיום הפוליסה.  אמנם נכון, עובדה זו עומדת במבחן שנקבע בפסק דין פתאל לעיל, שכן היא חיונית על מנת לבסס את עילת התביעה, אולם התובע לא דק פורתא בהעלאת טענתו זו, ובמה דברים אמורים. בסעיף 8 לסיכומיו טען התובע באומרו:

" בעקבות כך, ניסה התובע להיזכר כיצד ומתי נערכה לו הפוליסה, שכן כאמור, לא היה מודע כלל לקיומה. לבסוף, נזכר, כי באותה עת עבד בחברת 'מטרו מוטור בע"מ' והוחתם במסגרת עבודתו על ביטוח מנהלים ויחד עימו על ביטוח בריאות".